הקול שלא מפסיק להשוות

היום בבוקר גללתי בפיד וראיתי שחברה מהלימודים קיבלה קידום בעבודה, חברה אחרת התקבלה לתואר שני סופר יוקרתי והשלישית שיתפה תמונה שלה ושל בן הזוג המושלם שלה בחופשת סקי בצרפת. היא סיפרה לי בעצב איך שהתיישבה בכיסא,

ואני? היא המשיכה, מצאתי את עצמי בוהה במסך, מרגישה איך הבטן מתכווצת, ואיך המחשבות מתחילות לרוץ: מה קורה איתי? למה אצל כולן הכל מסתדר ורק אני תקועה? מה פספסתי בדרך?

רגע! בואי נעצור שניה, הייתי חייבת להתערב,

את לא פספסת כלום והאמת, את לא לבד בזה.

אין שבוע שאני לא שומעת את השיחה הזו בקליניקה, אין לך מושג כמה נשים מוכשרות, מוצלחות, יפות ונהדרות יושבות כאן ואומרות לי בדיוק את אותו הדבר.

למה זה קורה לנו?

כי מגיל אפס לימדו אותנו להשוות. השוו את הציונים שלנו, את ההתנהגות שלנו (תראי כמה יפה היא קוראת, תראי איך היא מתנהגת) את ההישגים שלנו. גדלנו עם מסר שתמיד צריך להיות 'הכי' - הכי יפה, הכי מצליחה, הכי מסודרת. הכי בהכל, בכלללל תחומי החיים, וברשתות החברתיות זה בכלל יצא מפרופורציה.

אבל הנה משהו שממש חשוב לזכור - כשאת משווה את עצמך לאחרות, את בעצם משווה את כל החיים שלך, על כל הספקות והפחדים והבלגן, ל'היילייטס' של החיים שלהן. את משווה את ה'מאחורי הקלעים' שלך לסצנת הסיום המושלמת של הסרט שלהן. בפיד או אפילו סתם מהסתכלות מהצד רואים רק את הזוית שבחוץ, בדרך כלל זאת שמסודרת, לא רואים את כל הבלאגן, השיחות הפנימיות, התחומים שבהם לא ככ זוהר ומצליח.

ועוד משהו- את משווה את עצמך למסלול חיים שאולי בכלל לא נכון או רלוונטי בשבילך. אתן לא אותו בן אדם...

אז איך מתחילות את הדרך החוצה מהמלכודת הזו?

אני לא הולכת להגיד לך "תפסיקי להשוות את עצמך" (כי שתינו יודעות שזה לא עובד ככה...), ולא אתן לך רשימת משימות שרק תגרום לך להרגיש עוד יותר לא בסדר.

במקום זה, בואי נתחיל בלהיות קצת יותר רכות עם עצמנו.

כשאת מוצאת את עצמך שוב משווה - פשוט תשימי לב. תראי איך זה מרגיש בגוף, איזה מחשבות עולות. לא צריך לשפוט את זה או לנסות לשנות - פשוט להכיר בזה שככה את מרגישה עכשיו.

כשיורד השיפוט אז כבר אפשר לבדוק בסקרנות-

האם זה משהו שגם את רוצה?

האם עולה כאן רגש כי גם לך ממש בא זוגיות?

את רוצה ללכת ללמוד? זקוקה לחופש? מרגישה שמגיע לך קידום?

מעולה- הנה מטרה ראויה לשאוף אליה ולהתחיל ללכת בכיוון!

את לא לגמרי יודעת איך? את יכולה להיעזר בעיצה מחברה, בתהליך אימון אישי ועוד.

זה לא משהו שמדבר אליך? אחלה, איזה כיף לאותה חברה שהיא מגשימה את הרצונות שלה ואת יכולה לחייך, לפרגן ולהמשיך הלאה לחיות את חייך והרצונות שלך.

הקול הזה שמסתכל לצדדים ומשווה לא חייב להיות קול מכאיב ומחליש, להפך, הוא יכול ממש לעזור לך לדייק את מה שחשוב לך בחיים ולתת לך מוטיבציה ללכת ולהשיג את זה.