כל הזמן מרגישה אשמה

כל הזמן מרגישה אשמה.

אם אני משקיעה בעבודה – אני אשמה שאני לא מספיק עם הילדים. אם אני נשארת בבית – אני אשמה שאני לא מתקדמת או לא מכניסה מספיק כסף. אם אני יוצאת עם חברות – אני אשמה שלא הייתי עם בן הזוג. אם אני מתפנה לעצמי – אני אשמה שאני בכלל מעיזה לחשוב על עצמי.

לא משנה מה אני עושה – תמיד יש קול קטן בראש שלוחש: "יכולתי לעשות יותר, אני לא עושה מספיק, אולי אני אגואיסטית?"

ואני מסתכלת סביבי, רואה אנשים שנהנים, מתקדמים, עושים את מה שהם רוצים – מה, רק לי זה קורה? רק אני תקועה בתחושת אשמה כל כך עמוקה?

אז האמת היא שלא, את בכלל לא היחידה. האמת זו תחושה ממש ממש רווחת ואת תתפלאי אולי לגלות שגם נשים שמבחוץ נראה שהכל אצלן סבבה, מספרות לי בקליניקה כמה שגם אצלן זה בול ככה.

למה אנחנו חיות עם תחושת אשמה תמידית?

כי מתחת לכל זה, עמוק בפנים, יושבת האמונה שזה לא באמת בטוח לקחת מקום. שיש לזה מחיר. שאם אני ארגיש טוב – זה עלול לבוא על חשבון מישהו אחר. שאם אני אצליח, אתקדם, אפרח – זה איכשהו יפגע באחרים. שאם יש לי יותר, אם אני מקבלת הזדמנויות – אולי אני צריכה "לפצות" על זה, או שזה לא באמת "מגיע" לי.

וזו מלכודת.

כי התחושה הזו של "אני לא עושה מספיק" או "אני צריכה לצמצם את עצמי לטובת אחרים" אף פעם לא באמת מגיעה לנקודה שבה היא אומרת לך: "יופי, עכשיו את מאוזנת, עכשיו הכול בסדר." להיפך – ככל שאת מתאמצת לפצות, להוכיח, לתת יותר כדי "לנקות" את האשמה – ככה היא רק גדלה. הרי תמיד יהיה עוד משהו שיכולת לעשות, עוד מישהו שיכול היה לקבל ממך יותר, עוד סיבה להרגיש לא בסדר.

וזה לופ שאין לו סוף.

האשמה לא באמת נפתרת על ידי צמצום עצמי עוד עשייה או עוד נתינה. היא נפתרת רק ברגע שאת מסכימה להפסיק לרדוף אחריה, להפסיק להתווכח איתה – ופשוט נותנת לעצמך להיות.

איך עושים את זה את שואלת? הנה כמה צעדים ראשונים:

🌱 לתפוס את האשמה על חם- בפעם הבאה שהקול הזה עולה, תעצרי רגע ותשאלי: "האם אני באמת עושה משהו רע, או שפשוט קשה לי לקחת מקום?"

🌱 לתת מקום להרגשה הטובה – בלי להצדיק אותה -לא תמיד צריך "להצדיק" למה מגיע לך ליהנות, להצליח, לנוח. זה פשוט מותר לך, זוכרת?

🌱 להניח למחשבה שאם לך טוב, למישהו אחר יהיה רע -כשאת מרגישה טוב – זה לא על חשבון אחרים. להפך. זה ממלא אותך, וזה מה שמאפשר לך לתת לאחרים ממקום מלא ושלם.

🌱 זה לא "או" זה "וגם"- גם לך מגיע- לא "במקום" מישהו אחר, לא "על חשבון" מישהו אחר. גם לך. בדיוק כמו לכולם.

בתכלס, זה המפתח, במקום להתאמץ להרגיש פחות אשמה,את יכולה להתחיל להגדיל את התחושה שמגיע לך גם, כמו לכולם.