כשהדברים משתבשים

אחד הדברים שהכי קשים לנו כבני אדם זה כשהדברים לא קורים כפי שציפינו.

יש לזה כל מיני מישורים,

זו יכולה להיות תוצאה של תיאום ציפיות פחות מוצלח,

או נושאים שיש בהם הרבה חוסר וודאות

אבל ברשותכם אני רוצה להתמקד היום בסוג הפשוט יותר – בלתמ"ים בלו"ז.

אתם בטוח מכירים-

כשמישהו שקבענו איתו מבריז ברגע האחרון,

כשהשליח של הסופר מאחר

כשישיבה מתארכת יותר מהצפוי

כשנתקענו בפקק לא מתוכנן.

הרגע הזה שבו קלטנו ש"הזיזו לנו את הגבינה" יכול להיות מאוד מתסכל,

בעיקר כי זה רגע שמרגיש נורא חסר אונים.

מהנסיון שלי יש 2 דברים שבכל זאת אפשר לעשות כדי פחות להתעצבן/ לקחת ללב וגם כדי להגיב טוב יותר לסיטואציה.

1. לווסת רגשות!

כשאנחנו מרגישים חסרי אונים אנחנו נוטים לפעול באופן אוטומטי- הכועסים- יכעסו וישתלחו, הנעלבים- יעלבו ויעשו פסיב אגרסיב ובכל מקרה מידת הסטרס בגוף תעלה מאוד.

לכן, שווה למצוא דרך שעובדת לכם כדי לווסת את הלחץ לפני שמגיבים. למשל- לעצור ולנשום כמה נשימות או לתמלל לעצמינו את מה שקורה כדי לתת תוקף (אני לא מאמינה שהוא שוב הבריז!!!) או לקפוץ כמה קפיצות במקום לשחרר את המתח מהגוף ועוד. יש באמת כל מיני שיטות יעילות.

2. לבדוק בכנות- האם הלו"ז שיצרנו לנו יכול להכיל בלתמ"ים או שאי אפשר להכניס סיכה?

אם יש משהו שהבנו, בטח לאחרונה, זה שדברים משתבשים. כל יום. אם הלו"ז שלנו מראש עמוס עד לאפס מקום, כשנפגוש שיבוש, לא נוכל להכיל אותו. אחד הדברים שלמדתי לעשות זה לקחת מרווחי זמן קצת יותר גדולים בין פגישות, בתזמוני נסיעות ובכלל, כדי לאפשר לעצמי להגיע בנחת או, להיות ערוכה לבלתם.

במשך שנים רבתי עם המציאות, ניסיתי לשנות ולחנך אנשים, זה לא עוזר. (למרות שעדיין מתפלק לי לפעמים)

הרבה יותר פשוט ויעיל למצוא בתוכנו את הדרך, הכלים והיכולת להתמודד טוב יותר עם מה שמגיע.