כשמתחילים לשים לב

אני תופסת מעצמי אחת שמשתדלת לאכול מאוזן ובריא,

כן, בורקס זה החיים, באמת, אבל גם עושה לי כבר צרבת,

בשר אדום כבר גדול עלי הרבה פעמים, בטח בלילה,

וכבר מזמן נדרתי נדר לא להתחיל בכלל עם החטיפים של הילדים, גם כשהם מסתכלים עלי מהארון בשעה 17:00.

ועדיין,

מה רבה היתה הפתעתי השבוע כשראיתי את תוצאות יומן התזונה שנתבקשתי להגיש לנטורופט החדש.

במשך 5 ימים כתבתי על דף מסודר כל מה שאכלתי ושתיתי באותו היום ו...

מסתבר שאני שותה הרבה יותר קפה ממה שהיה נדמה לי,

שעל אף שחשבתי שאני מה זה אוכלת מסודר אני בתכלס מנשנשת מלא,

ושמלא פעמים יוצא שאני אוכלת ארוחת ערב אחרי 21:30 בערב, לא קול מבחינתי.

עכשיו,

זה לא שאני קשה עם עצמי או משהו, אלא שפשוט הופתעתי לגלות את הפער בין מה שבגדול חשבתי שקורה לבין מה שקורה בפועל.

זה הכח האדיר של תשומת הלב.

כשאני מבקשת ממשתתפות בקורסים שלי להתחיל לשים לב לזרם המחשבות שעובר להן בראש, הן מופתעות בכל פעם מחדש,

כמה מחשבות! ובאיזה נושאים! וכמה מהר עוד אחת מגיעה, והטון, אלוהים, הטון בתוך הראש....

זה לא שלא ידעתי, הן אומרות, אבל עדיין, ברגע ששמים לב מבינים וחווים את זה אחרת...

החדשות הטובות הן שתשומת לב היא חלק גדול מהפתרון לרוב הבעיות שיש לנו.

כי ברגע שאנחנו מבינות וחוות מה המצב האמיתי של הדברים (התזונה, המחשבות, הרגשות, הקריירה, הכסף)

נוצרת בהירות, שמאפשרת בחירה.

וגם אם יש עוד דרך לעשות כדי לשפר, לשנות, לתקן,

לפחות אפשר בלב שלם ועם הרבה מוטיבציה להתחיל לצעוד.